מוטציית KRAS היתה הראשונה שזוהתה כמנבאת העדר תגובה לטיפול בנוגדי EGFR בחולים עם סרטן מעי גס מתקדם. בדיקות נרחבות יותר למוטציות נוספות במסלול ה- RAS נוספו בשלב מאוחר יותר, אך ההבנה של השינויים הגנטיים הראשוניים והנרכשים המובילים לעמידות לטיפול, כמו גם שינויים המנבאים תגובה/היעדר תגובה לטיפולים ייעודיים שונים, עדיין מוגבלת.
עוד בעניין דומה
במאמר שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת The Oncologist, ערכו החוקרים אנליזה פרוספקטיבית לכ- 4,422 דגימות קליניות שנלקחו מחולים עם סרטן מעי גס מתקדם, באמצעות ריצוף גנומי בשיטת HC-CGP. נעשתה השוואה לבדיקות מולקולריות קודמות, במידה ומידע זה היה זמין.
מוטציות מסוג RAS/RAF זוהו בכ- 62% מהמקרים, כולל 6.4% מקרים בהם זוהו מוטציות ב- KRAS שלא עירבו את קודון 12/13. במקרים אלו, בהם מוטציית KRAS נמצאה שלא בקודון 12/13, ותוצאות קודמות היו זמינות להשוואה, נמצא כי ב- 79 מתוך 90 הבדיקות הקודמות שנעשו בשיטות ממוקדות (88%), לא אותרה המוטציה. מבין 1,644 מקרים של חולים ללא מוטצייה ב RAS/RAF, נמצאו שינויים גנומיים ב- 28% הקשורים לעמידות לטיפול בנוגדי EGFR במקרי סרטן מעי גס מתקדם, וביניהם מוטציות בגנים PIK3CA, EGFR ו- ERBB2. כמו כן, איתרו החוקרים שינויים גנומיים המהווים מטרה לטיפול, כולל אזורים חדשים של מיזוג קינאזות (kinase fusions), אמפליפיקציה של RTK, מוטציות שפעול, ואי יציבות של מיקרוסטליטים (MSI).
לסיכום, ריצוף גנומי נרחב בשיטת HC-CGP מאפשר לאתר בצורה אמינה שינויים שנמצאו קשורים להעדר תגובה לטיפול בנוגדי EGFR בחולי סרטן מעי גס מתקדם. כמו כן, שיטה זו מאפשרת לגלות שינויים חשובים המהווים מטרה לטיפולים מוכוונים. שימוש בריצוף גנומי בשיטת HC-CGP במהלך המעקב הקליני, עשוי להוביל לבחירה מדויקת יותר של טיפולים המתאימים למטופל, כולל ניסויים קליניים רלוונטיים ולהימנעות ממתן טיפולים עקרים.
מקור:
Rankin, A., Klempner, S.J., Erlich, R., Sun, J.X., Grothey, A., Fakih, M., George, T.J., Lee, J., Ross, J.S., Stephens, P.J. and Miller, V.A., 2016. Broad Detection of Alterations Predicted to Confer Lack of Benefit From EGFR Antibodies or Sensitivity to Targeted Therapy in Advanced Colorectal Cancer. The Oncologist, 21(11), pp.1306-1314.
ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ