מחקר זה העריך מגמות בהיארעות קרצינומה הפטוצלולרית (HCC) הקשורה ב-HCV ושרידות בשלושה מצבים לפני תחילת השימוש בטיפולים אנטי ויראליים ישירים. רישומי HCV מקנדה, אוסטרליה וסקוטלנד קושרו לאבחנות HCC באמצעות אשפוזים בבתי חולים ותמותה. שיעורי היארעות HCC מתוקננים לגיל הוערכו וגורמים קשורים נבדקו באמצעות רגרסיית Cox. כמו כן, חושב זמן שרידות חציוני לאחר אבחנת HCC.

החוקרים מצאו כי בקרב 58,487, 84,529 ו-31,924 אנשים עם HCV בקנדה, אוסטרליה וסקוטלנד, בהתאמה ל-734 (1.3%), 1,045 (1.2%) ו-345 (1.1%) היתה אבחנת HCC.

מאז אמצע שנות האלפיים אבחנות HCC גברו בכל האתרים שנבדקו. שיעורי היארעות HCC מתוקננים לגיל נותרו יציבים בקנדה וסקוטלנד וגברו באוסטרליה. המנבא החזק ביותר של אבחנת HCC היה גיל מתקדם (לידה לפני שנת 1945, יחס סיכונים מתוקנן בקנדה 5.74, רווח בר-סמך 95% 4.84-6.82; אוסטרליה 9.26, 7.93-10.82; סקוטלנד 12.55, 9.19-17.15).

שרידות חציונית לאחר אבחנת HCC נותרה יציבה בקנדה (0.8 שנים
ב-2001-2006 ו-2007-2011) ואוסטרליה (0.9 שנים ב-2001-2006 ו-2006-2013) והשתפרה בסקוטלנד (0.7 שנים ב-2001-2006 ו-1.5 שנים ב-2007-2014). בכלל המדינות נטל HCC גבר, הסיכוי האישי לפתח HCC נותר זהה או גבר ושרידות נותרה נמוכה ביותר.

ממצאים אלה מדגישים את ההשפעה המועטה ביותר של מניעת HCC ואסטרטגיות ניהול בעידן הטיפול עם אינטרפרון ומחזקים את הצורך בהמשך בחינת טיפולי אנטי ויראליים ישירים בשנים הקרובות.

מקור: 

Alavi, M.  (2018) The Journal of Viral Hepatitis. 25(5), 473

 

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  HCV,  שרידות,  אינטרפרון,  DAA,  HCC,  סרטן כבד