מחקר EXTEND בחן האם הוספת טיפול מכוון לגרורות (metastasis-directed therapy - MDT) בנוסף לכימותרפיה תשפר PFS על פני כימותרפיה בלבד בקרב חולים עם סרטן לבלב גרורתי עם מחלה אוליגומטסטסטית.
מדובר במחקר פאזה 2 שכלל 41 מטופלים עם ≤חמש גרורות (סינכרוניות או מטכרוניות) ממקור סרטן לבלב. החולים טופלו באחת משתי זרועות: כימותרפיה או כימותרפיה בשילוב MDT. מטרת המחקר העיקרית הייתה PFS, שהוערכה לאחר שכל החולים השיגו לפחות 6 חודשי מעקב.
58% מהמטופלים לא קיבלו טיפול קודם לאתר הראשוני הלבלב, ואלה שהוקצו באופן אקראי ל-MDT טופלו בקרינה לאתר הראשוני יחד עם הטיפול בגרורות שלהם.
בזמן מעקב חציוני של 17 חודשים, ה-PFS החציוני היה 10.3 חודשים בזרוע MDT לעומת 2.5 חודשים בזרוע הבקרה (HR 0.43 P = 0.03). לא נצפו תופעות לוואי בדרגה ≥3 ומעלה הקשורות ל-MDT. מטופלים בזרוע MDT חוו זמן ממושך עד להתחלת הקו הבא של טיפול סיסטמי של 19 חודשים לעומת 8 חודשים (HR 0.53 P = 0.24), אם כי ללא מובהקות סטטיסטית.
למרות היתרון ב-PFS, לא נצפה יתרון ב-OS (יתכן בשל Crossover בין הזרועות א' בשל התכנון הסטטיסטי של המחקר אשר לא נועד להערכת OS).
Furthermore, patients in the MDT arm of the EXTEND trial experienced a prolonged time to the next line of systemic therapy of 19 months versus 8 months (HR, 0.53 [95% CI, 0.19 to 1.51]; P = .24), though not statistically significant. The authors also note that MDT was safe with no increased toxicity attributable to MDT. Despite the benefit in PFS, there was no benefit in OS.
מתוך Editorial שליווה את פרסום המאמר:
מחלה אוליגומטסטטית היא הגדרה מקובלת במחלות כגון סרקומה וסרטן המעי הגס אשר בהן ניתן לבצע כריתת גרורות מלאה במטרת ריפוי. בשנים האחרונות ההגדרה מתרחבת גם לגידולים אחרים, ונבחן שילוב של טיפולים ממוקמים (אבלציות שונות בקרינה/צריבה או ניתוח) כמו למשל במחקרים SABR-COMET ו-NRG-BR002.
עם זאת עדיין אין הגדרה אחידה ומדייקת מה מהוה מחלה אוליגומטסטטית. קריטריונים ספציפיים שהוצע במחקרים אחרים עשויים להיות: הגבלה לאיבר אחד, לא יותר מ 4-5 גרורות בכבד או בריאה, מגבלת מרקר Ca19-9 <1,000 U/mL, כמו כן יש להבהיר את ההשפעה המנבאת של מספר ואתר גרורות, מחלה גרורתית סינכרונית לעומת מטכרונית, מחלה אוליגופרוגרסיבית לעומת מחלה בשליטה תחת טיפול, וכמבן ביומרקרים מנבאים (SMAD4, ctDNA) . כמו כן נחקר תפקידה של המערכת החיסונית בהקשר זה והשילוב של תרופות מעכבות בקרה חיסונית.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה