מחקר ה-CAO/ARO/AIO-12, מחקר פאזה שניה רנדומלית, בדק מהו הרצף המיטבי בטיפול TNT לממאירות רקטום מקומית - האם מתן כימותרפיה כאינדוקציה ולאחר מכן קרינה+כימותרפיה (CRT) או להתחיל בטיפול CRT ולאחר מכן הכימותרפיה ניתנת כקונסולידציה.
תוצאות ראשוניות של המחקר הדגימו שיפור בשיעור ה-pCR כאשר הכימותרפיה ניתנת לאחר הטיפול הקרינתי.
כעת פורסמו תוצאות ארוכות טווח. המחקר כלל 311 מטופלים מ-18 מרכזים ברחבי גרמניה עם גידול רקטלי t3/4 או/ו בלוטות מקומיות חשודות.
במעקב של 3 שנים ה-DFS היה זהה ב-2 הקבוצות ועמד על 73%, ללא הבדל בהיארעות של חזרה מקומית או גרורתית. רעילות כרונית נצפתה ב-11% מקבוצת האינדוקציה וב-9% מקבוצת הקונסולידציה. בשתי הקבוצות הייתה ירידה באיכות החיים לאחר הניתוח אך שיפור למצב הבסיס לאחר שנה, ללא הבדל בין הקבוצות. כמו כן בשתי הקבוצות הדרדרות בשליטה על יציאות הופיעה בשיעור דומה לאחר כשנה מהטיפול עם שיפור קטן בלבד כעבור 3 שנים.
לסיכום - טיפול ב-CRT ולאחר מכן כימותרפיה הדגים שיפור בשיעור ה-pCR אך ללא הבדל ב-DFS. התוצאות האונקולוגיות היו דומות ללא ההבדל ברעילות או בפגיעה באיכות החיים בטווח הרחוק.
מקור: