המחקר הנ"ל אסף נתונים מ-280 מרפאות אונקולוגיות ברחבי ארה"ב. המחקר כלל 11,765 מטופלי סרטן מעי גס, 1,481 מטופלים עם ממאירות ושט-קיבה ו-1,614 מטופלי סרטן לבלב. כל החולים טופלו למחלה גרורתית, טיפולים משלימים לא נכללו במחקר. 68.1% טופלו בפרוטוקול FOLFOX,י18.2% FOLFIRI ו-13.7% FOLFIRINOX. כ-86% קיבלו בולוס 5FU ביום הראשון לטיפול וכ14% קיבלו טיפול ללא בולוס. בחלוקה לפי פרוטוקול טיפולי כ90% מטיפולי FOLFOX ו-FOLFIRI ניתנו עם בולוס לעומת כ-60% מטיפולי ה-FOLFIRINOX. ליאוקובורין ניתן ב-60% מהמטופלים ללא בולוס. קבוצת החולים שטופלה עם בולוס הייתה צעירה יותר, עם סטטוס תפקודי טוב יותר וקיבלה מינונים גבוהים יותר של התרופות הכימותרפיות. מרפאות קהילתיות נתנו בולוס באחוזים גבוהים יותר ממרכזים אקדמיים.
תוצאות המחקר לא מצאו הבדל ב-OS, גם לאחר סטרטיפיקציה לפי שנת טיפול, מינון, פרוטוקול טיפולי ומקור הממאירות. לא נמצא הבדל בתתי הקבוצות שחולקו לפי גיל, מין, סטטוס תפקודי, מקור הממאירות, פרוטוקול טיפולי ומרכז רפואי מטפל (אקדמי/קהילתי). מטופלים שקיבלו בולוס 5FU היו עם סיכון גבוה יותר לנויטרופניה וטרומבוציטופניה.
לסיכום - המחקר הדגים כי בטיפול ללא בולוס 5FU יש ירידה ברעילות ללא פגיעה ביעילות.
הערת המערכת:
בארצות רבות נוצר חסר בתרופות אונקולוגיות – בעיקר כאלה שהן גנריות וותיקות (לאוקוברין, ציספלטין, קרבופלטין ועוד). הסיבות למחסור הן רב-גוניות וכוללות בעיות בקרת איכות המובילות לסגירה זמנית של אתרי ייצור מרכזיים והיעדר שרשרת אספקת תרופות גנריות מקומיות, כמו גם היעדר תחרות ושולי רווח זעומים לעומת הרווח על תרופות חדשות ויקרות. ארגון ASCO ואחרים מנסים מזה שנים לפעול ולסייע בצמצום החסר אך ללא הישגים של ממש, והחסר צפוי רק ללכת ולהחמיר.
מקור: