במחקר זה, בחנו את השימוש בזיהוי MRD מבוסס ctDNA בחולים עם גרורות בכבד ממקור גידול מעי גס, שעבורם היתרון ההישרדותי של כימותרפיה אדג'ובנטית לאחר כריתה כירורגית עדיין אינו ברור.
נכללו באנליזה חולים עם MCRC לכבד ללא מחלה חוץ-כבדית. יתרון ההישרדות ללא מחלה (DFS) של מתן כימותרפיה אדגובנטית אחרי כריתת הגרורות הוערך בקבוצות MRD חיוביות ושליליות לאחר התאמה לגיל, מין, מספר וגודל גרורות בכבד, מצב RAS ומתן קודם של אוקסליפלטין. מצב MRD מבוסס ctDNA הוערך 2-10 שבועות לאחר ניתוח שנחשב לקורטיבי, ולפני תחילת הטיפול האדגובנטי.
בקרב 6,061 חולים הרשומים במחקר GALAXY,י190 חולים עברו ניתוח ללא מתן כימותרפיה לפני הניתוח. במעקב חציוני של 24 חודשים - חיוביות ctDNA נצפתה ב-32.1% (61/190). טיפול אדג'ובנטי ניתן ל-25.1% (48/190) מהמטופלים.
בקבוצת ctDNA+ שיעור 2Y DFS היה גבוה יותר עבור חולים שקיבל טיפול אדג'ובנטי לעומת אלה שלא טופלו (HR 0.07, P < 0.0001) בעוד שלא נצפתה תועלת של במתן טיפול אדגובנטי בקבוצת ctDNA- (DFS 2Y:י72.3% לעומת 62.2%, HR 0.68, P = 0.371).
בניתוח רב-משתני: גודל הגרורות בכבד (HR: 3.94, P = 0.031) ניבא DFS בקבוצת ctDNA+. עם זאת, בקבוצת ctDNA- לא נמצא גורם מנבא ל-DFS.
נתונים אלה מצביעים על כך שמתן טיפול אדג'ובנטי לאחר כריתת גוררות כבדיות בחולי MCRC עשוי להציע יתרונות קליניים בולטים בחולים עם ctDNA+ לאחר הניתוח.
מקור: