ניתוח מעודכן זה עם מעקב חציוני של 23 חודשים, כולל 2,240 חולים עם סרטן המעי הגס בשלב II-III או שלב IV, מחזק את הערך הפרוגנוסטי של ctDNA חיובי במהלך חלון MRD עם החמרה משמעותית בהישרדות ללא מחלה DFSי(HR 11.99, P<0.0001. fig a) ובהישרדות כוללת OSי(HR 9.68, P<0.0001. fig b). בחולים עם הישנות, ctDNA חיובי נמצא בקורלציה עם DFS קצר יותר (HR 2.71, P<0.0001). ה-DFS הקצר יותר באופן משמעותי בחולים עם MRD חיובי היה עקבי בכל תת-קבוצות המטופלים. הפיכת ctDNA מחיובי לשלילי בתגובה לכימותרפיה אדגובנטית היה אינדיקטור ל-DFS ו-OS טובים (fig e, f). ctDNA אשר הפך לשלילי באופן קבוע הצביע על שיפור בהישרדות לעומת ctDNA אשר הפך לשלילי ושוב חזר להיות חיובי (DFS ל-24 חודשים: 89% לעומת 3.3%; OS ל-24 חודשים: 100% לעומת 82.3%). שיעור הפיכת ctDNA מחיובי לשלילי באופן ספונטני (ללא מתן כימותרפיה) וללא הישנות קלינית היה 1.9% (2/105). הממצאים מספקים ראיות לתועלת של ניטור ctDNA עבור הישנות לאחר כריתה וריבוד סיכון לתמותה שיכול לשמש להנחיית טיפול אדג'ובנטי.

האם הנתונים התצפיתיים הללו מספקים כדי לאמץ את הבדיקה כסטנדרט בהחלטות טיפול יומיומיות?

מקור:

Nakamura, Y., Watanabe, J., Akazawa, N. et al. ctDNA-based molecular residual disease and survival in resectable colorectal cancer. Nat Med 30, 3272–3283 (2024). https://doi.org/10.1038/s41591-024-03254-6

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה